הרשעה וגז"ד במסגרת הסדר טיעון בפרשת התעללות וכליאת בתו של אחד מן הנאשמים

1.         הנאשמים נשואים זה לזו. עבור הנאשם 1 (להלן: "הנאשם") אלו נישואין שניים ומנישואיו הראשונים יש לו שני ילדים, אחת מהם היא המתלוננת, ילידת 1990 ושמה ב'.

מאז גירושיו מאשתו הראשונה, מגדל הנאשם ביחד עם הנאשמת את ב', ביחד עם ילדיהם המשותפים של בני הזוג, הנאשמים.

2.         בני המשפחה התגוררו בישוב **** המצוי בתחום הרשות הפלסטינית.

3.         על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בהגיעה לכיתה ה, החליט הנאשם להפסיק את לימודיה של ב' ובעת שזו התגוררה עם המשפחה ועד למועד מעצר הנאשמים, ישנה ב' לאורך שנים בחדר המקלחת. במהלך אותה תקופה, נהג הנאשם לנעול את ב' בחדר המקלחת במשך מספר שעות ביום ובמספר הזדמנויות, היכה אותה בידיו וגרם לה לחבלות. כל אותה עת, הנאשמת 2 הייתה עדה למתרחש וחרף זאת לא דווחה מאומה לעובדת סוציאלית, על אף שהיה לה יסוד סביר להניח כי נעברה עבירה כלפי קטינה בידי האחראי לה.

4.         על יסוד עובדות אלו, ובמסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, אשר בגדרו תוקן כתב האישום שעובדותיו פורטו לעיל, הורשע הנאשם 1 בעבירות של כליאת שווא ותקיפת קטין בידי אחראי והנאשמת הורשעה בעבירה של אי מילוי חובת דיווח.

5.         על פי הסדר הטיעון, עתרו הצדדים במשותף להשית על הנאשם עונש מאסר בן 18 חודשים בניכוי ימי מעצרו ואילו ביחס לנאשמת, להסתפק בעונש של מאסר מותנה. ביסוד ההסדר, עומדים קשיים ראיתיים עמוקים, אשר בעטיים תוקן כתב האישום באורח דרמטי, מכתב אישום חמור, אשר ייחס לנאשמים התעללות בקטין, תקיפות בנסיבות מחמירות, ניסיון לשדל להתאבדות ועוד, לכתב האישום דנן.

6.         באת כוח המאשימה הטעימה בטיעוניה את ייחודם של הקשיים שהתעוררו בתיק זה, כאשר ב', המתלוננת, אשר על יסוד הודעותיה הוכן כתב האישום המקורי, סירבה להגיע לעדות, הודיעה כי סלחה לנאשם על מעשיו ופתחה בדף חדש בחייה כאשר נישאה.

7.         באת כוח המאשימה הוסיפה כי בנסיבות אחרות, הייתה המאשימה דואגת להבאת המתלוננת לעדות באמצעות צו הבאה ולא הייתה נסוגה מעובדות כתב האישום המקורי. דא עקא, הואיל ומדובר בתושבת הרשות הפלסטינית ולנוכח הקשיים בביצוע צו הבאה והואיל והמתלוננת דבקה בסירובה, הגיעו הצדדים להסכמה - ואף זאת בסיוע בית המשפט במהלך הליך גישור - להסתפק בכתב אישום מתון, אשר נסמך על הודאת הנאשמים, איש איש בעובדות המפורטות לעיל.

8.         אכן, בנסיבות אחרות ניתן היה לקבוע שהפער בין שני כתבי האישום, על פניו, מעורר תמיהות. אולם, לנוכח ההסברים שהונחו בפניי, נחה דעתי כי לא ניתן היה לסיים את ההליך בדרך אחרת ועל כן, סבורני כי יש מקום לאמץ את הסדר הטיעון במלואו, הגם שיתכן ואין הוא נותן ביטוי מלא לעובדות כהוויתן.

9.         אשר על כן, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:

            א.         הנאשם מספר 1 יישא ב - 18 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו מיום 20.1.12.

ב.         מוטל בזאת מאסר על תנאי על הנאשם 1 של 12 חודשים משך שלוש שנים והתנאי הוא שהנאשם 1 לא יעבור עבירות מכל סוג שהוא כלפי קטינים ו/או עבירות של אלימות מסוג פשע.

ג.          מוטל בזאת מאסר מותנה על הנאשמת 2 לתקופה של 9 חודשים משך שלוש שנים והתנאי הוא שלא תעבור עבירה בה הורשעה.

            ד.         הנאשמת מספר 2 תפצה את המתלוננת פיצוי בסכום של 7,500 ש"ח.

הפיצוי ישולם מתוך סכום פיקדון שהופקד על ידי הנאשמת בתיק מ"ת 60034-01-12 ויועבר ישירות לידי המתלוננת על פי פרטים שיומצאו על ידי באת כוח המאשימה לידי המזכירות תוך 7 ימים מהיום.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

<#8#>

ניתן והודע היום א' כסלו תשע"ג, 15/11/2012 במעמד ב"כ הצדדים והנאשמים.